אנחנו לא וונדרוומן וזה בסדר גמור!
רצינו שיתנו לנו זכויות ושיתייחסו אלינו כמו גברים – בסוף אנחנו ברדיפה בלתי פוסקת בלהצליח להיות גם הגבר וגם האישה.
ואנחנו חייבות לעמוד בקצב המטורף הזה, שחס וחלילה לא נחשב חלשות / מפונקות / עצלניות.
בין שלל המשימות –
לטפל בילדים, לבשל, לכבס, לנקות, לסדר, לעשות קניות לבית, לטפח את הזוגיות, לעזור לכל מי שצריך אותנו, וכמובן לא לאכזב את הבוס/ית בעבודה כדי שחס וחלילה לא יפטרו אותנו.
להגיע לעבודה בזמן אחרי פיזור הילדים ולקחת את הילדים בזמן מהמסגרות למרות שבעבודה מסתכלים עלינו כאילו אנחנו בקייטנה, כי כולם עדיין עובדים ואנחנו כבר בדרך לאסוף את הילדים.
להיות סופר ערניות בעבודה למרות חוסר שעות השינה הבלתי פוסקות בלילות. להיות ברדיפה מתמדת אחרי התואר "האימא הכי טובה".
ולהיות אישה סופר מדהימה כשהבעל חוזר הביתה, שבטעות לא יגיד שהוא לא מרוצה..
והכל כדי שחס וחלילה לא יקראו לנו "אישה".
היי..
כן את..
תתעוררי!
הגיע הזמן לדאוג לעצמך!
כי אף אחד לא יעשה את זה במקומך!!
את אישה, ואין שום דבר רע בזה!
בורכת בכך שאת מסוגלת לעשות כ"כ הרבה דברים במקביל, ואשכרה לעמוד בזה לאורך זמן.
את אלופה מלידה!
הגיע הזמן שתעריכי את עצמך על כך ותתחילי לדאוג גם לעצמך.
אנחנו לא צריכות להיות מושלמות בהכל, ואנחנו לא חייבות לעשות הכל בעצמנו.
לא יקרה כלום אם תאצילי סמכויות קצת ותפני ביומן זמן לעצמך, זמן שהוא כולו שלך!
כי מגיע לך!
אני אוהבת אותך וגאה בך על מי שאת !!
